תקופת הטיפולים

לקראת תחילת הטיפול הרפואי כדאי לנקוט במספר צעדים מקדמיים:

• פנו לעובדת הסוציאלית בבית החולים בו תטופלו. תוכלו לקבל ממנה מידע וטיפים רלוונטיים למצבכם, הכוונה והדרכה לגבי זכויותיכם, טפסים מעודכנים ובמידת הצורך, גם ליווי נפשי.
• ערכו ביקור במחלקת אשפוז יום והכירו את הצוות הרפואי שילווה אתכם בשגרת הטיפולים.
• איספו את כל תוצאות הבדיקות, חוות הדעת והמרשמים שצברתם עד כה וארגנו אותם בתיקיה מסודרת.
• ברוב המרכזים הרפואיים וכן במכונים השונים קיימת כיום אפשרות לקבל את התשובות לבדיקות שעשיתם באמצעות האינטרנט. אפשרות זו חוסכת את ההמתנה לתוצאות או אף הגעה פיזית לשם קבלתן. בררו במזכירות המחלקה ההמטולוגית או המכון שבו אתם עושים את הבדיקה איך תוכלו להתחבר לאתר או לאפליקציה המתאימים לשם כך.
• בדקו במזכירות המחלקה ההמטולוגית או במודיעין בית החולים לגבי סידורי הנחה מוזלים למטופלים בחניוני בית החולים.
• הקדישו זמן גם לטיפול בהשגת אישורים, הנחות והטבות מקופת החולים וביטוח לאומי. "בירוקרטיה" זו, כפי שתפורט בהרחבה בסעיפים הבאים, עשויה להקל מאד את התנהלותכם בשגרת היום יום. אם אין לכם סבלנות או כוחות, תוכלו להיעזר בבני משפחה או בחברים קרובים.

במהלך תקופת הטיפולים חשוב להיות קשובים לגופכם ולנפשכם. יתכן, ותרצו לשמור על שגרת היומיום ולהמשיך בעבודתכם במקביל לטיפולים בבית החולים. מנגד, יתכן ותחושו עייפות, מתח או חרדה ותעדיפו לקחת פסק זמן, לנוח, לאגור כוחות, לבלות עם בני משפחותיכם ועם הקרובים אליכם. כדאי וחשוב לשתף את  הרופא המטפל במגוון השיקולים שמנחים אתכם ולהתייעץ עמו לגבי מינון וקצב העבודה במהלך תקופה מאתגרת זו.

עקב החלשות המערכת החיסונית במהלך תקופת הטיפולים מקובל לתת טיפול מניעתי:

• למניעת הדבקות בנגיף ההרפס זוסטר (שלבקת חוגרת), ניתן לחולים המטופלים בתרופות ממשפחת מעכבי פרוטואזום (כמו ולקייד) בכל תקופת הטיפול וכן לאחר השתלה עצמית זובירקס (=אציקלויר).
• למניעת התפתחות דלקת ריאות (מסוג “פנאומוציסטיס”), ניתן לחולים המטופלים בסטרואידים רספרים.
• למניעת דלקות ריאה ושפעות מומלץ לקבל חיסונים נגד שפעת עונתית ונגד דלקת ריאות (פנאומווקס, פרבנר).

בנוסף, מומלץ לנקוט באמצעי הזהירות הבאים:

• רצוי להימנע משהייה בקרבת אנשים שיש להם חום, בפרט להיזהר משהייה במקומות סגורים.
• יש להימנע משהיה במחיצת אנשים וילדים שקיבלו חיסון חי או מוחלש.
• בזמן קבלת כימותרפיה יש להימנע מחשיפה לשמש.
• במהלך לקיחת ולקייד יש להימנע מצריכת ויטמין C ומשתיית יין ותה ירוק.
• בזמן לקיחת ולקייד יש להקפיד על שתייה מרובה ( 3-2 ליטרים של נוזלים ביום).
• אסור לקחת משככי כאבים אשר שייכים למשפחת ה – NSAID (נוגדי דלקת שאינם סטרואידים), אשר עלולים לגרום לפגיעה בכליות של חולי מיאלומה נפוצה. בקבוצה זו נכללות תרופות כמו אדוויל, נורופן, וולטרן,  אטופן, ארקוקסיה ואחרות. יש להימנע מהשימוש בתרופות אלו להורדת חום, לדלקת או לכאב.

חולי מיאלומה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בזיהומים שונים בעקבות הגורמים הבאים:

•  פגיעה במערכת החיסון כתוצאה ישירה מהמחלה
• פגיעה בתפקוד איברים שונים כתוצאה מנזקי המחלה
• הטיפולים במחלה שכוללים לקיחת תרופות המדכאות את מערכת החיסון

הזיהומים הנפוצים ביותר הם דלקת ראות הנגרמת על ידי חיידק הפנמוקוק, זיהום בדרכי השתן, נגיפים נשימתיים והרפס. לפיכך, עם כל עדות של חום (מעל 38 מעלות) מומלץ לפנות מיידית לייעוץ רפואי. בהתפתחות זיהום מטפלים באנטיביוטיקה על פי הצורך. השיקולים לתחילת נטילת אנטיביוטיקה אצל חולי מיאלומה שונים מאשר אצל אנשים בריאים – והנטייה הינה להתחיל טיפול מהר יותר עקב חולשת המערכת החיסונית.

הטיפולים במיאלומה עלולים לגרור תופעות לוואי. חלקן מופיעות במהלך הטיפול, אחרות עשויות להופיע לאחר סיום הטיפול וחלקן לא יופיעו כלל. אל תיבהלו מהרשימה הארוכה שלפניכם. היא מסכמת את תופעות הלוואי של טיפולים שונים, במינונים והרכבים שונים אצל הרבה מאד מטופלים. בכל מקרה בו אתם סובלים מתופעת לוואי, כדאי להתייעץ עם הרופאים אם זו תגובה צפויה לטיפול שקיבלתם ומה ניתן לעשות כדי להקל עליה. הרופא המטפל וצוות אשפוז יום ידעו לצייד אתכם ברשימת תופעות הלוואי הצפויות בכל טיפול וכן במשככי כאבים ובתרופות המקטינות את תופעות הלוואי. ריכזנו עבורכם מספר טיפים ועצות להתמודדות עם תופעות הלוואי על בסיס ניסיוננו וניסיונם של חברים. זכרו שכל אחד מגיב בצורה שונה לטיפול, כל אחד והמיאלומה שלו, גם טיפולים טבעיים משפיעים בצורה שונה על כל אחד ולכן חשוב לבדוק עם הצוות המטפל לפני שלוקחים טיפול כלשהו, בין אם הוא טבעי או אחר.

• עצירות:
  • שתיית מיצוי מי שזיפים (ניתן לרכוש בבית מרקחת), או להשרות שזיפים במים למשך הלילה ולשתות אותם
  • תרחיף מגנוקס
  • סירופ Avilac
  • שתיית רסק של חצי עגבניה מעורבב עם שתי כפות שמן זית
  • שתיית כפית שמן זית
  • שתית מיץ סלק וגזר על קיבה ריקה
  • הוספת שתי כפות של זרעי פשתן טחונים ליוגורט, או להשרות אותם במים בבוקר ולשתות בערב
  • להרבות באכילת ירקות ופירות
  • שתייה מרובה
  • דיקור סיני
• שלשולים – הטיפול ברבלמיד עלול לגרום לשלשולים. בכל מקרה יש לעדכן את הרופא המטפל ולבצע בדיקת תרבית כדי לשלול הימצאות חיידק. ניתן להיעזר בכדורים לעצירת שלשול כמו קווסטרן (ניתן רק עם מרשם רופא) או סטופ איט. כמו כן אפשר לבצע שינויים תזונתיים ולעבור לכלכלה עשירה בסיבים תזונתיים. במקרים קשים יתכן שיהיה צורך להקטין את המינון ואולי להחליף את התרופה.
• בחילות :
  • שתיית מיץ לימון סחוט מהול במים
  • מציצת קרח או קרטיב
  • שתיית קולה עם לימון
  • כדורי פרמין, זופרן או סטרון.
•  ערנות בשעות הלילה – הסטרואידים ידועים בהשפעתם המעוררת ומטופלים רבים מדווחים על לילות לבנים בימי הטיפול. מומלץ לקחת את הסטרואידים בשעות הבוקר, באישור הרופא וכן לבחון עם הרופא המטפל את האפשרות לקחת את הסטרואידים בכמה מנות במקום בפעם אחת.
•  "פתיל קצר" –  יש מטופלים המדווחים על עצבנות וקוצר רוח בימי הטיפול בסטרואידים או בסמוך להם. לעיתים המודעות לתופעה יכולה להקל עליה. במקרים רבים ניתן לנסות לתרגל מדיטציה, דימיון מודרך, תרגול מותאם וכו'.
•  נפיחות ועליה במשקל – השימוש בסטרואידים מלווה לא פעם בעלייה במשקל ו/או נפיחות של הפנים, הבטן והרגלים (בעקבות אגירת מים, עצירויות וכד'). במקרה כזה מומלץ להפחית מאד את צריכת המלח (כדי לספוח פחות מים ולהפחית חשש ללחץ דם) ואת צריכת הסוכר כדי להפחית סיכון קיים לסוכרת.
•  כאבים בכפות הרגלים והידיים – השימוש בוולקייד, תלידומיד ורבלמיד עלול לגרום פגיעה בעצבים היקפיים של הידיים והרגליים. פגיעה זו עלולה להוביל לתחושת נימול, ירידה בתחושה, עקצוץ, חוסר יציבות, קשיון של האצבעות, תחושת חום או קור וכאבים. כדי להקל על התסמינים הללו ניתן לנסות להיעזר באמצעים הבאים:
  • באישור הרופא המטפל שימוש בתרופות כמו ליריקה, סימבלטה או קנביס רפואי
  • רפלקסולוגיה ו/או דיקור
  • תרגילי התעמלות מיוחדים והליכה ברגלים יחפות על חול ים
  • קומפרסים לרגליים עם מי מלח מים המלח (ניתן להשיג בבתי המרקחת)
  • שימוש ברפידות מיוחדות לנעליים (כמו למשל הרפידות של שול שנמכרות בבתי המרקחת)

  במקרים חמורים יותר יתכנו כאבים חזקים ואף הפרעה תפקודית מוטורית. במקרים אלו, כדאי לשקול בהתייעצות עם הרופא המטפל, להפחית את מינון התרופה או אף להפסיקה.

•  תשישות וחוסר אנרגיה – לעיתים עלולה להופיע עייפות וחולשה בימים שלאחר הטיפול, במיוחד לאחר טיפול בסטרואידים. תופעות אלה חולפות בדרך כלל ללא טיפול ולאחר מנוחה. למרבה הפלא, דווקא פעילות גופנית עוזרת להתמודד עם הרגשת העייפות. כמו כן ניתן להיעזר בטיפולי מגע כמו רפלקסולוגיה.
• שיעול טורדני – שיעול הוא בן לוויה שכיח אם בשל הטיפול התרופתי ואם בשל חולשת הגוף והמערכת החיסונית. להקלת השיעול ניתן להיעזר באמצעים הבאים:
  • בהתייעצות עם הרופא המטפל, ניתן לשקול שימוש בתוסף N-Acetylcysteine או בקיצור NAC שנמכר גם כתרופה ללא מרשם בכל מיני שמות (למשל ראולין). ה- NAC הוא חומר מכייח (מפחית את צמיגות הליחה) והוא גם נוגד חימצון ואנטי דלקתי.
  • בישול 2 אגסים במים עם 2 מקלות קינמון, שתיית המים ואכילת האגסים.
  • מציצת סוכריות טננבלוט בטעם צמחים.
•  נוקשות של אצבעות הידיים – זו אחת מתופעות הלוואי של הטיפולים הכימותרפיים שחולפת עם הזמן. ניתן להקל עליה באמצעות ביצוע תרגילים לאצבעות ולדאוג שכפות הידיים תהיינה חמות.

מעבר לטיפול בסימפטומים הספציפיים, יש מגוון אמצעים תומכים משלימים שיכולים לסייע בהתמודדות עם תופעות הלוואי ולשפר את איכות החיים. ניתן לשלב פעילות גופנית מותאמת אישית למצב, תזונה בריאה, שינה טובה והקטנת המתחים. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי כל טיפול תומך שאתם רוצים לאמץ, כדי לוודא שאין סתירה בין הטיפולים השונים. במידה ולאחר כל אלו אתם עדיין סובלים מתופעות לוואי שמקשות על התפקוד היומיומי בצורה חריגה, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל ואף לשקול הקטנת מינון התרופה או החלפתה.

עם השלמת הטיפול הראשוני בהצלחה, כמות המחלה פוחתת מאד. בשלב זה מוצע לחלק מהמטופלים לשקול לעבור תהליך שנקרא "השתלת מח עצם עצמית" (ובקיצור "השתלה" או "השתלה עצמית"). תהליך ההשתלה העצמית מבוצע על מנת להבטיח תגובה עמוקה לטיפול וכדי להאריך את משך ההפוגה מהמחלה.  טיפול זה אינו מתאים לכל החולים מפאת גילם או מחלות נלוות. לחולים אלו יוצע טיפול אחר. תהליך ההשתלה העצמית כולל מתן כימותרפיה במינון גבוה (high dose therapy) כדי לפגוע בתאי מיאלומה שאריים. מינון הכימותרפיה הגבוה גורר גם פגיעה בתאי מח העצם הבריאים של המטופל. כדי לשקם את תפקוד תאי מח העצם, מוחזרים למערכת דמו של המטופל תאי מח עצם תקינים, אשר נשאבו מגופו והוקפאו מראש. תהליך זה נקרא "השתלת מח עצם עצמית", הואיל ותאי מח העצם נלקחים מהמטופל ומוחזרים אליו חזרה.   המילה “השתלה” מפחידה ומעוררת בכולנו חששות ופחדים רבים מפני הצפוי לנו והאופן בה יגיב גופינו לטיפול. זכרו כי זהו הליך מקובל בפרוטוקול הטיפול במיאלומה כבר שנים רבות, במהלכן נצברו הרבה ניסיון וידע בתחום.     מידע מפורט על תהליך ההשתלה,  ההכנות, תקופת האשפוז, תופעות הלוואי והשחרור מאשפוז תוכלו למצוא בפרק השתלת מח עצם עצמית. מידע זה מבוסס על נסיונם של מטופלים רבים שעברו השתלה עצמית והוא כולל גם טיפים ועצות מעשיות כיצד להערך ולהתמודד עם ההשתלה.

מטרת הטיפולים להוריד את מסת המחלה למינימום ולאפשר לנו תקופה ממושכת ככל האפשר של שקט (רימיסיה). תקופה זו משלבת תקווה להפוגה ממושכת, לשיקום ולחיים טובים עם המיאלומה. כדאי לנצל את תקופת ההפוגה, במהלכה אתם מרגישים טוב יותר, כדי לשקם את הגוף והנפש, לנוח, להתעמל, לטייל, לנסוע לחו"ל, לצבור כוחות והרבה חוויות טובות בחיק המשפחה והחברים.   במהלך תקופת ההפוגה יתכן ועדיין תזדקקו לטיפולי תחזוקה (Maintenance Therapy) לצד טיפולים לחיזוק העצמות. זכרו, מהלך המחלה שונה מאדם לאדם. כל חולה הוא מקרה פרטי ודרכי הטיפול במחלתו תלויים בגורמים רבים הנוגעים למהלך המחלה בגופו, הגנים שלו, בריאותו הכללית, מחלות רקע, גילו ומשתנים נוספים. לפיכך, לכל חולה מותאמת תכנית טיפולים שונה. אם תרצו, עכשיו כשאין לחץ, תוכלו לקבל חוות דעת נוספת ולהתייעץ לגבי המשך הטיפול.

כידוע, המיאלומה היא מחלה בעלת אופי כרוני והיא יודעת לחזור ולהרים את הראש. לכן, גם במהלך תקופת ההפוגה, כשאנו חוזרים לשגרה, כל אחד בקצב שלו ועל פי יכולתו, טורדת לא פעם המחשבה על הפעם הבאה. ניתן לנסות ולהתגבר על החרדה והחששות מפני העתיד על ידי שיחה עם הרופא המטפל, כדי להבין מה האפשרויות הפתוחות בפניכם במקרה של הישנות המחלה, כפי שתאר זאת אחד מחברינו "כשם שבמלחמה יש לצבא תיקי תכנון, היה גם לי “תיק” כזה והתנחמתי בכך שנותרה לי עדיין תחמושת למקרה של הישנות".

למרות ההתקדמות העצומה שחלה בטיפול במיאלומה, הרי שעדיין מדובר במחלה כרונית. לאחר שמושגת תגובה לטיפול ואנו נהנים מתקופת הפוגה, המחלה נוטה לשוב ולהרים ראש. הסיום של תקופת ההפוגה עלול להיות אירוע קשה, מכאיב ומבלבל, המלווה בתהיות לגבי הבחירות וההחלטות שקיבלנו בעבר: אולי מסלול אחר היה יכול להיות יעיל יותר ולהביא הפוגה ארוכה יותר? אולי אפשר היה למצוא דרכים אחרות למנוע את הישנות המחלה? זכרו, איש אינו יודע מראש איזה טיפול יצליח ולכמה זמן. מכלול של מאפיינים אישיים וגורמים נוספים משפיעים על האופן בו גופנו יגיב לטיפול ועל משך ההפוגה ממנה נהנה (הרמיסיה).

למזלנו, במקרה שהמחלה חוזרת, עומדות לרשות הרופאים מגוון של תרופות בעלות מנגנוני פעולה שונים. לרוב מנסים הרופאים לכלול תרופות להן החולה טרם נחשף בקווי הטיפול הקודמים שקיבל, ולכן סביר שמחלתו לא פיתחה עמידות כנגדן. מבחר התרופות מסייע לרופאים להתאים טוב יותר את הטיפול לצרכים הייחודיים של כל חולה תוך שמירה על איכות החיים לצד המחלה. זאת ועוד, כיום ניתן להשיג תגובות עמוקות וממושכות גם בחולים שמחלתם חזרה.

מהו קנביס רפואי? הקנביס הוא תוצר של  צמח המוגדר כסם מסוכן על פי הוראות  פקודת הסמים המסוכנים, וחל לגביו איסור שימוש ללא רישיון כדין. מאחר וקיימות עדויות לכך שקנביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים ולהקל על סבלם, משרד הבריאות מאשר שימוש רפואי בקנביס במקרים פרטניים. ניתן לצרוך את הקנביס בבליעה, עישון או אידוי.   למה זה טוב?

האם יש לקנביס תופעות לוואי? השימוש בקנביס מצריך מעקב רפואי והוא ניתן באופן הדרגתי ומבוקר. יחד עם זאת, השימוש בו עלול להיות מלווה בתופעות הבאות:

• פגיעה בעירנות – נהיגה ברכב פרטי תחת השפעת קנביס מותרת לחולים עם אישור לטיפול בקנביס רפואי הנמצאים במעקב רפואי רק אם חלפו שלוש שעות לפחות מרגע נטילת הקנביס בשאיפה או אידוי או שש שעות בכל צורת שימוש אחרת, לרבות בטיפות שמן מתחת ללשון.
• סיכון להתמכרות
• פגיעה בדרכי הנשימה – כאשר הקנביס ניתן בעישון, תתכן פגיעה בדרכי הנשימה, בדומה לעישון סיגריה.
• תופעות לוואי נפשיות כמו דיכאון, הזיות, בלבול, שכחה, אי שקט ועוד.
• התקפי פסיכוזה – קיימים דיווחים על משתמשי קנביס בגילאי העשרה שפיתחו תסמונת פסיכיאטרית דמוית סכיזופרניה.

מי זכאי לקבל קנביס רפואי?

איך מונפק אישור לקנביס רפואי?

רשיון להחזקה ושימוש בקנביס רפואי מצריך אישור של רופא מומחה המוסמך להנפיק רשיון לקנביס. לפירוט הצעדים להגשת בקשה רישיון לקנביס קראו  באתר משרד הבריאות.

איך מקבלים את הקנביס הרפואי?

כיום ניתן לרכוש קנביס רפואי בבתי מרקחת מורשים (לרבות בית מרקחת אינטרנטי שמבצע שילוח עד הבית) או באמצעות ספקים רשמיים שקיבלו את אישור משרד הבריאות.

מידע נוסף

קנביס רפואי: המדריך למשתמש המתחיל באתר "כמוני"

קנביס רפואי לחולי מיאלומה – למי? למה? מתי? הרצאה של ד"ר ג'וני גרינפלד, ד"ר משה גת בכנס השנתי של אמ"ן.